סיכום כשרותי- חודש אלול

בכ"ה באלול נברא העולם, ובראש השנה, היום השישי לבריאה, נברא האדם בצלם א-לוקים. השנה, בג' אלול, חלפו 76 שנה מפטירתו של הרב קוק זצ"ל (תרצ"ה-תשע"א). הרב קוק כתב (פנקסי הראי"ה ח"ב, פנקס מא' אות יא'),
כי "צלם אלוקים נשמר באדם על ידי שלשת מיני השמירות השומרות אותו:
א) ע"י קדושת המאכל הטהור, שמירתם של דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
ב) ע"י מידת הרחמים על עניים ונדכאים...
ג) ע"י קדושת התפילין...
והשפעתם של שלשת הכוחות הללו בהתגברם באומה, ירוממו את קרנה".

ידועה הנהגת הקדמונים להרבות במתן צדקה בחודש אלול ולמסור את התפילין והמזוזות לבדיקה. נראה, כהשלמה לשמירה השלישית שכותב הרב קוק, שיש להתעורר גם בנושא האכילה. בדומה לכך כתב גם הבן איש חי (שנה שניה בפרשת בראשית), שחטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת בגן עדן (שהיה כאמור לעיל, ביום בריאתם, בראש השנה), צריך להיות מתוקן גם כן על ידי אכילה בקדושה, בהקפדה על הברכות ועל כשרות המאכל.

לכן, נחזור על מספר הלכות מצויות, שיעזרו לנו לעשות את חשבון הנפש בצורה קלה ומסודרת:
א. טבל- ברוך ה', חזרנו לארץ ואנו מחויבים בהפרשת תרומות ומעשרות מכל גידולי קרקע שבאדמת הקודש. לצערנו, מסתובבת בשווקי הארץ כמות גדולה מאד של פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות ויש להם דין של טבל. לכן, כל פרי וירק שאנו רוכשים, בלי ודאות גמורה שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, אנו צריכים להפריש מהם תרומות ומעשרות. מכיוון שאין אנו יכולים להיות בטוחים שהם טבל וודאי, ההפרשה תיעשה בלי ברכה. השנה שנת מעשר עני ולכן צריך להתייחס בנוסח ההפרשה ולומר שמעשר עני מונח במקום פלוני. יש לשים לב, שימים ספורים לאחר ראש השנה, יגיעו לשוק ירקות שנלקטו כבר בשנה הרביעית לשמיטה, והם חייבים במעשר שני (הרחבה בנושא תשלח אי"ה בעדכון לקראת ראש השנה).
ב. ניפוי קמח- אנו נמצאים בסוף הקיץ, זמן המועד לריבוי חרקים המצויים בדגנים, בקטניות ובמיוחד בקמח. מגורמים פרטיים רבים אנו מקבלים דיווחים על הימצאות חרקים בקמח, בסולת, באורז, קוואקר, שומשום ובפיצוחים וכדומה. לכן, ראוי לנקוט במשנה זהירות בנושא החרקים והתולעים, ובמיוחד בניפוי הקמח. כיום, כמעט שלא ניתן להשיג נפה של 60 מ"ש, ויש לנפות בנפה של 70 מ"ש. חשוב להקפיד לנקות היטב היטב את הנפה לפני הניפוי.
ג. צרירות דם בעופות- שאלות רבות מופנות אלינו ביחס להימצאות של צרירות דם בעופות. צרירות דם הינה שטף דם פנימי, הנוצר מתחת לעור בגלל מכה חזקה שהעוף קיבל. בעניין הזה של הדם הצרור אין כלל וכלל הבדל אם המכה הייתה לפני השחיטה או לאחריה. המקום שבו נצרר הדם נאסר באכילה, וצריך להסירו לפני הבישול. לחילופין, ניתן לצלות את מקום כתם הדם ולשאוב על ידי האש את הדם החוצה. דם צרור מצוי ביותר בחלקי עוף סוג ב' או בכנפיים וברגליים.(תוסיף אם אפשר תמונה של צרירות דם)
ד. מוצרי יבוא- מספר מוצרי היבוא המגיעים לארץ מתרבה מיום ליום. על המוצר מופיע בדרך כלל הכשר של גוף כשרות מסוים מהארץ או מחו"ל וגם אישור הרבנות הראשית. הרבנות הראשית אינה כותבת באילו אמות מידה הלכתיים עומד המוצר, ואי אפשר לדעת האם המוצר הינו ברמת מהדרין או ברמת כשרות רגילה. יש לציין שמעט מאוד גופי כשרות מחו"ל עומדים בסטנדרטים של כשרות מהדרין, ואת השאלה לגבי רמת הכשרות יש להפנות למחלקת היבוא של הרבנות הראשית (02-5313131).